כדורי שינה- האם להנות משינה איכותית עם כדור שינה או להמנע מפחד להתמכרות?
החשש מהתמכרות לכדורי שינה צריך להיות רק אחד מהגורמים הנלקחים בחשבון כאשר מחליטים על טיפול בנדודי שינה. לנדודי השינה עצמם השפעה מזיקה על איכות החיים ונטילת כדור שינה מדי פעם או לתקופה קצרה ומוגבלת אינה ממכרת ואף עשויה למנוע יצירת הפרעת שינה כרונית.
יעל, בת 51, רואת חשבון מגבעתיים היתה בתקופה מקצועית לחוצה מאד בסוף השנה. הלחץ הרב הקשה עליה להרדם בלילה ולאט לאט מצאה את עצמה ישנה מספר שעות מועט בלבד מדי לילה. חוסר השינה הגביר את תחושת הלחץ והפחית את יכולת הריכוז והאפקטיביות בעבודה. חברה הציעה לה לקחת כדורי שינה לתקופה מסוימת אבל היא חששה להתמכר וגם פחדה שלא תצליח להיות מספיק עירנית בבוקר.
יעל אינה יוצאת דופן. רוב האנשים שמתקשים להירדם או לישון שינה רצופה בלילה חוששים מאד מהתמכרות לכדורי השינה ומעדיפים לנסות להתמודד עם הקושי בעצמם. לעתים המחיר של חוסר השינה כבד מזה של נטילת כדורים.
השלב הראשון בתהליך הוא אבחון הגורם לנדודי השינה. בחלק מהמקרים נמצא כי הסיבות לחוסר השינה הינן מגוונות והפתרון אינו כרוך בהכרח בנטילת כדורי שינה. השלב השני הוא אם כן טיפול בגורם הראשוני לנדודי השינה - במידה וקיים ושמירה על היגיינת שינה טובה.
במידה ולא נמצא באבחון גורם ראשוני בר טיפול, הטיפול האפקטיבי והנפוץ ביותר באינסומניה- נדודי שינה, הוא טיפול בכדורי שינה.אולם, החשש מהתמכרות גורם למטופלים רבים להמנע מטיפול בבעיה. הדרך המומלצת להימנע מהתרגלות לכדור השינה (או התמכרות) היא לקחת אותו בדיוק בהתאם להנחיות הרופא המטפל.
נטילת כדורי שינה מומלצת על פי רוב לפרק זמן מוגבל בלבד. עם זאת, קיימים מטופלים הממשיכים לקחת כדורי שינה תקופות ארוכות יותר. אלה מדווחים על ירידה באפקטיביות של הטיפול ומבקשים להעלות את המינון. הסיבה לכך היא יצירת Tolerence - סבילות לתרופה. כך עשויה להתפתח התרגלות ותלות ברופה וקושי פסיכולוגי או פיזיולוגי לישון ללא הכדור.
האופן בו מפסיקים ליטול את התרופה משפיע אף הוא על נדודי השינה. הפסקה הדרגתית עשויה למנוע תסמיני אינסומניה. ככלל, גמילה מכדורי שינה היא אפשרית בהחלט, גם אם אינה תמיד פשוטה.
טיפול בנדודי שינה המטרה הראשונית של הטיפול היא קיצור זמן ההירדמות, והעלאת משך וורציפות השינה ואיכות השינה. ניתן לבחון את יעילות הטיפול בבחינת רמת התפקוד הקוגניטיבית (ריכוז, אפקטיביות) הפסיכולוגית (מצב הרוח, השפעה על חרדות או דיכאון, תנודתיות במצב הרוח) ופיזיולוגית . המטרה היא יצירת קשר חיובי מובהק בין כניסה למיטה לבין שינה וכניסה למיטה שאינה מלווה בחששות וחרדות מאי הצלחה להירדם.
הטיפול באינסומניה נחשב ליעיל כאשר בבדיקת שינה אובייקטיבית נמצא זמן הירדמות של פחות מ-30 דקות, משך התעוררויות ליליות של פחות מ-30 דקות סה"כ, משך שינה כולל של יותר מ-6 שעות ויעילות שינה בשיעור של למעלה מ-80%.
אילו תרופות קיימות היום בשוק לטיפול בנדודי שינה?
תרופות ללא מרשם - אלה כוללות תרופות שמקורן במיצוי צמחים מסוגים שונים -לדוגמא ולריאן,או תרופות הפועלות באמצעות החלק המרדים של תרופות האנטיהיסטמין – דוקסילמין (סליפ אייד, טונייט)
בנזודיאזפינים -דוגמת ברוטיזולאם-= בונדורמין, לוריוון, ואליום, ואבן. non-בנזודאזפינים דוגמת זופיקלון (אימובן או נוקטורנו) , זולפידם (זודורם או סטילנוקס )
מלטונין -אשר נמכר היום גם בארץ עם מרשם, סירקדין -מלטונין בשחרור מושהה
נוגדי דיכאון - כמו מירטזפין (מירו או רמרון) , טרזודון ( טרזודילה) דוקספין ( ג`ילקס)
חוסם קולטני אורקסין -אלמורקסאנט- תרופה חדשה שעדיין לא משווקת בישראל
איך נוכל לדעת את הסיכוי להתמכר לתרופה ? בהתייחס לתרופות- ככלל התרופות שנמכרות לא מרשם רופא (OTC) והמלטונין אינן תרופות ממכרות. בנוסף, אנו יודעים שתרופות אשר טווח הפעולה שלהן קצר יותר נוטות להיות יותר ממכרות מאשר אלו שטווח הפעולה שלהן ארוך יותר. קיימת דיעה כי תרופות מקבוצת הבזודיאזפינים ממכרות יותר מתרופות מקבוצת הnon בנדודיאזפינים. כאשר אנו בוחנים את סיכון ההתמכרות לתרופה אנו לוקחים בחשבון גם את הנטייה האישיות של כל אחד להתמכרות. ברוב המקרים נגלה כי החשש מההתמכרות הרבה יותר חזק מהמציאות ובפועל עדיף בהרבה לקחת כדור שינה ולשפר את איכות השינה מאשר לא לישון ולסבול מתופעות של עייפות, חוסר ריכוז או עצבנות ועד חרדות או דכאון.
איזה מידע חשוב לדעת כדי להתאים את התרופה הנכונה ביותר עבורכם?
האם הקושי המרכזי הוא הירדמות או התעוררויות במהלך הלילה?
מהו משך השעות של פעילות התרופה?
האם לתרופה השפעה בבוקר שאחרי?
האם לתרופה יש תופעות לוואי ומה הן?
האם לתרופה השפעה שלילית בנטילה עם תרופות אחרות שאתם לוקחים?
האם קיים סיכון להתמכר לתרופה זו?
האם אתם סובלים גם מחרדה או מדכאון?
התאמת כדורי שינה
סוג הכדור שייבחר ייקבע בהתאם לקושי המרכזי, לתרופות נוספות אותן נוטל המטופל, מחלות קיימות ולעתים גם מצב נפשי. לדוגמא, אם הקושי המרכזי הינו בהירדמות, נתאים תרופה בעלת שמשך הפעילות שלה קצר יחסית או אפילו מלטונין אם קיים חשד לפאזת שינה דחויה. במקרים של התעוררויות במהלך הלילה, נתאים תרופה שמשך הפעילות שלה ארוך יותר. גיל המטופל ישפיע אף הוא על בחירת הטיפול. בגילאים צעירים נמנע ככל האפשר מטיפול תרופתי בגלל הסיכון לטיפול ארוך טווח שעלול בחלק מהמקרים לגרום להתמכרות. בגילאים מבוגרים יותר, החשש מהתמכרות נמוך יותר וניתן לאפשר שימוש בטיפול תרופתי.
ההעדפה היא תמיד תרופה עם פרופיל מצומצם של תופעות לוואי בהתאמה לרקע הרפואי ולתרופות קבועות אותן נוטל המטופל. לדוגמא ישנן תרופות שעלולות לגרום לדיכוי נשימתי ולכן לא נתאים אותן לחולים עם מחלות ריאות .
אם המטופל סובל מדיכאון או חרדה זמניים או לאורך זמן, טיפול מתאים עשוי להיות עם תרופות אנטי-דיכאוניות בעלות אפקט מרדים, כמו מירטזפין, טרזודון או אודוקספין. במקרה זה חשוב לזכור שלחוסר השינה עצמו השפעה המעצימה מצבים של דיכאון וחרדה .
המלצה לסיכום: החשש מהתמכרות לכדורי שינה צריך להיות רק אחד מהגורמים הנלקחים בחשבון כאשר מחליטים על טיפול בנדודי שינה. לנדודי השינה עצמם השפעה מזיקה על איכות החיים ונטילת כדור שינה מדי פעם או לתקופה קצרה ומוגבלת אינה ממכרת ואף עשויה למנוע יצירת הפרעת שינה כרונית.