נדודי שינה - אינסומניה |
הפרעת שינה שכיחה מאוד היא נדודי שינה - אינסומניה (Insomnia). כמעט כל אחד חווה או יחווה הפרעה זו לפחות פעם בחיים לתקופה קצרה.
הפרעה זו מתבטאת בקשיי הירדמות, התעוררויות חוזרות מהשינה, יקיצת בוקר מוקדמת, שינה לא מרעננת או שילוב של הנ"ל.
שכיחותה הכללית של האינסומניה עומדת על כ- 25%, כאשר שיעורה בקרב נשים כפול משיעורה בגברים ושכיחותה בקשישים גבוהה לעומת צעירים. הגורם הפסיכולוגי הגורם השכיח ביותר לנדודי שינה - עד כדי 50% - הוא הגורם הפסיכולוגי: דאגנות, חרדה, דיכאון. רמת הקושי מוגדרת לפי משך ההפרעה: Transient פחות משבוע Acute - פחות מחודש Chronic - מעל חודש על פי ההגדרה הרפואית של נדודי שינה כרוניים ( DSM-5 criteria ) מדובר בנדודי שינה בשכיחות של לפחות 3 לילות בשבוע ולפחות במשך 3 חודשים כאשר יש תנאים לשינה תקינה. לעיתים הגורם הפסיכולוגי הראשוני חלף אך נדודי השינה אינם חולפים עקב תהליך של התניה. מצב זה מכונה Psychophysiological Insomnia. הפרעות שינה ראשוניות גורם שני בשכיחותו - כ-30% - הוא הפרעות שינה ראשוניות ומצבים רפואיים שונים - כאב כרוני, נוקטוריה, מחלות נוירולוגיות, מחלות ריאה ועוד. במקרים אלו נחוץ טיפול בגורם הראשוני ולעיתים גם טיפול ממוקד בנדודי השינה. הפרעות השינה הראשוניות כוללות:
גורמים התנהגותיים לאורך זמן עלולים לגרום גם כן לנדודי שינה: צריכת אלכוהול וקפאין סמוך לשינה, שעות שינה לא קבועות, שהייה ממושכת במיטה ללא שינה, עיסוקים שונים תוך שהייה במיטה (מחשב, טלפון סלולרי, טלויזיה). גורמים חיצוניים נדודי שינה עלולים להתפתח עקב גורמים חיצוניים כמו מיטה לא נוחה, רעש חיצוני, טמפרטורה לא נוחה, חשיפה לאור. כדי לטפל בצורה מיטבית יש לאבחן נכונה את הגורם לנדודי השינה.
נדודי שינה טיפול מומלץ: הטיפול באינסומניה כולל 4 חלקים עיקריים:
|
||